אחד הקטעים המוכרים בתורה העוסקים בחמדנות (גרסה של תאוות בצע או גרידיות) נמצא בעשרת הדיברות, בפרשת יתרו. שם מופיע הציווי "לא תחמוד", אשר עוסק ברצון יתר על המידה לרכוש את רכושו של הזולת:

שמות כ', י"ג-י"ד (20:13-14):
"לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ."

הפסוק מזהיר מפני חמדנות או רצון להשתלט על מה ששייך לאחרים, בין אם מדובר בנכסים חומריים, בבני אדם או בחיות. המסר המרכזי הוא שחמדנות מובילה לעיוות של היחסים בין בני אדם ולפגיעה במוסריות ובחברה.